<h1>רבינו ירוחם ני"א ח"ג</h1>
<h2>דף כא.</h2>
בשני ובחמישי קורין שלשה לא פחות ולא יותר ואין מפטירין בנביא פשוט. אין פוחתי' הג' מי' פסוקים ווידבר מן המנין ואי זה מהעולים ראשון או שני או שלישי שיקרא ארבעה הרי משובח ואף על גב דבפרשת ויבא עמלק אינם רק ט' די כיון דסליק בהו ענינא כך פשוט. נהגו לומר תחנונים בשני ובחמישי כמו שכתבתי למעלה.
קורין בתורה בשני ובחמשי כך תקן עזרא בי' תקנות כי הראשונים תקנו כדי שלא יעמדו ג' ימים בלא תורה אבל תקון שלשה פסוקים לחד גברא או לתלתא והוא עת רצון שאומר במדרש שעלה משה לקבל הלוחות בשני וירד בחמישי ולפיכך נהגו לומר תחנונים ולהתענות ובא עזרא ותקן י' פסוקים לשלשה עולי' כנגד י' בטלנין פשוט בקמ' ובמגלה.
<h2>דף כא:</h2>
בראש חדש קורין בתורה ארבעה עולין לא פחות ולא יתר ואין מפטירין בנביא והעולין מברכין לפניה ולאחריה כך פשוט במגלה. בר"ח קורא בפרש' צו בקרבנות ויש בפרש' זו ח' פסוקין ובפרש' וביום השבת הסמוכה לה ב' ובשאחריה שהיא ובראשי חדשיכם ה' והעולין הם ד' ואם היו קורין בפרש' צו הב' הראשונים כל א' ג' פסוקים ישארו ב' פסוקים וקי"ל דאין משיירין בפרש' פחות מג' ואם קורא כל א' ד' ד' שהוא כל פרש' צו והב' הנשארים וביום השבת ובראשי היאך יעשו יקרא הא' פרש' וביום השבת ופסוק אחד מובראשי חדשיכם אי איפשר דאין מתחילין בפרש' פחות מג' ואם יתחיל בה ג' לא ישארו לד' רק ב' פסוקים ועוד דאין משיירים בפרש' פחות מג' הילכך מדלגין פסוק א' מהפרשה והאמצעי דולג כלומר העולה הראשון קורא ג' פסוקים והשני חוזר וקורא הפסוק הג' שהוא ואמרת עם שני פסוקים אחרים וישארו ג' לעולה השלישי והרביעי קור' וביום השבת ובראשי חדשיכם וגו' כך פשוט וכן פסק רי"ף.
<h2>דף לא.</h2>
כבר כתבתי [לעיל כ"א ע"ב] כי בב' ובה' קורין שלשה לא פחות ולא יותר וקורין כסדרם ואינו עולה להם אם חוזרין לקרא מה שקראו כי מקום שמפסיקים בשבת שחרית שם מתחילין במנחה ובשני ובחמשי ובשבת הבאה כך פשוט במגלה.
בר"ח קורין ובראשי חדשיכ' ואם אירע בשב' מפטירין והיה מדי חדש ואם אירע ר"ח בא' בשב' מפטירין בשבת שלפניה מחר חדש כך פשוט במגלה.
